ועדת סל הבריאות ל-2027 מונתה באיחור, והתקציב נותר 650 מיליון שקל
משרד הבריאות הודיע על מינוי הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2027. לפניה כ-520 תרופות וכ-35 טכנולוגיות, והתקציב זהה לשנים הקודמות.
הוועדה הציבורית שתחליט אילו תרופות וטכנולוגיות חדשות ייכנסו לסל שירותי הבריאות בשנת 2027 מונתה, כך הודיע משרד הבריאות ביום ראשון. המינוי מגיע באיחור ביחס ללוח הזמנים המקובל, והתקציב שיעמוד לרשות הוועדה לא השתנה: 650 מיליון שקל, כמו בשנים הקודמות.
מאות בקשות על השולחן
השנה הוגשו לבחינה כ-520 תרופות וכ-35 טכנולוגיות. בין המועמדות הבולטות יש תרופות חדשניות לסרטן השד, לאלצהיימר ולפיברוזיס ריאתי, תרופות לטיפול בהשמנה, וכן חיסונים, בדיקות סקר ותרופות למחלות נדירות. הוועדה תגבש את המלצותיה על בסיס שיקולים רפואיים, מקצועיים, חברתיים וכלכליים.
אף שמדובר בסכום משמעותי, בשנים האחרונות הסל נשחק ואינו מדביק את קצב החדשנות בתעשיית התרופות העולמית, כשחלק מהתרופות המוגשות מגיעות עם תג מחיר גבוה במיוחד.
לוח זמנים מאוחר
בדרך כלל הוועדה פותחת את דיוניה באוקטובר. בשנה שעברה, כשלא כיהן שר בריאות קבוע, הממשלה מינתה אותה באיחור והעבודה החלה רק בנובמבר. השנה הכינוס מוקדם יותר, אך עדיין מאוחר מהמועד הרצוי. סבב הדיונים נמשך לרוב כשלושה חודשים וכולל בין 10 ל-15 ישיבות עבודה.
מי בוועדה
- יו"ר: פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה, בקדנציה נוספת.
- מרכזת: פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות.
- חברים: נציגי משרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים ובתי החולים, לצד אנשי אקדמיה ונציגי ציבור, ביניהם פרופ' מרים מרקוביץ-ביטון מהפקולטה למשפטים בבר-אילן והרב יוסף צבי רימון. רבים מהחברים כיהנו בוועדה גם בעבר.
תגובות וביקורת
שר הבריאות חיים כץ אמר כי מערכת ציבורית חזקה צריכה לאפשר טיפול מתקדם "ללא תלות ביכולתם הכלכלית" של החולים, וציין כי התוספת השנתית תסייע לצמצם פערים בנגישות לתרופות. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, הדגיש כי עבודת הוועדה מחייבת איזון בין צרכים רפואיים רבים למשאבים מוגבלים.
מנגד, פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, מתח ביקורת על הקפאת התקציב. לדבריו, מדובר ב"קיצוץ ריאלי שיותיר חולים רבים ללא מענה". הוא הוסיף כי היעדר מנגנון עדכון קבוע לסל יצר לאורך השנים פער של מיליארדי שקלים, שמעמיק את אי-השוויון ודוחף את הציבור לביטוחים פרטיים, וכי היעדרו של שר בריאות קבוע במשרה מלאה פוגע ברפואה הציבורית במאבק מול האוצר.
מקור הידיעה: ynet בריאות
